החלטה בתיק ה"ת 31907-01-12 - פסקדין

1.         במוקד הדיון ניצבת השאלה האם זכאים שולחיהם של המבקשים כי יוחזר לידיהם סכום כסף כפי שנתפס על ידי המשיבה 1 (להלן: " המשיבה") בעסקו של המשיב 2 (להלן: " המשיב"). זאת כבר כעת וחלף המתנה לבירור משקל זכותם בתפוס עד לסיום ההליך הפלילי, ככל שיתנהל, בעניינו של המשיב.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם הלכאוריות ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי ראוי להשיב לעיקר שאלה זו בחיוב וקבעתי כי על המשיבה להחזיר לשולחי המבקשים 1 - 9 סכום של 2,767,946 ש"ח מאלו הנימוקים -

רקע

2.         אין חולק של ממש כי המבקשים הינם ראשי קבוצות ושלוחיהם של 136 עובדים זרים השוהים בישראל כדין ועובדים בה למחייתם. עובדים אלו מפקידים בידי המבקשים את כספי עמלם לשם המרתם, העברתם למשפחותיהם בחו"ל ותשלומי עמלות תיווך בגין הגעתם ארצה.

3.         ביום שבת - 7.1.2012 הגיעו מי מהמבקשים לעסק להמרת שירותי מטבע בשם "ויקטוריה שירותים פיננסיים בע"מ" בתל-אביב שבבעלות המשיב (להלן: " הצ'יינג'") שם הפקידו, כנוהגם, סכום של 2,767,946 ש"ח לשם המרתו והעברתו כאמור.

4.         למחרת היום, נערך חיפוש בצ'יינג' במהלכו נתפס, בין היתר, סכום במטבע מקומי דומה בשוויו לזה כפי שהופקד יום קודם לכן על ידי מי מהמבקשים (להלן: " החיפוש"). זאת, בד בבד עם מעצרו של המשיב בחשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון התש"ס 2000 (להלן: " החוק") ולפי פקודת מס הכנסה.

5.         המבקשים עותרים לחייב את המשיבה להחזיר לידיהם את סכום הכסף שהפקידו כפי שנתפס במהלך החיפוש ואליו התייחסה הבקשה המקורית אותה הגישו. בקשה מתוקנת שהוגשה, גם לאחר החלפת ייצוג, הוסיפה התייחסות למבקשים 10-13 וכן לסכום של 857,000 ש"ח. בבקשה במתכונתה זו עותרים המבקשים לחייב את המשיבה להשיב לידיהם סכום של 3,624,946 ש"ח. יתרת הסכום מוסברת בחלקה בהפקדה שביצעו המבקשים 10-13 בצ'יינג' ביום 31.12.2011. הסכום שנתפס במהלך החיפוש ייקרא להלן: " התפוס".

בתימוכין באסמכתאות, טוענים המבקשים לזכות שולחיהם בתפוס, בהדגשה כי הכספים שהופקדו בידיהם משמשים למחיית משפחות העובדים הזרים אותם הם מייצגים ולפירעון הלוואות שנטלו.

6.         המשיבה מתנגדת  לבקשה, כשעיקר טיעוניה בהפניה להיות רב הנסתר על הגלוי במהלכי המבקשים בצ'יינג' ולאחיזתם בזכות אובליגטורית בתפוס, לכל היותר, כך שדין עניינם להתברר בסוף ההליך הפלילי ולא לעת מקדמית זו. המשיבה תמכה טיעוניה בהפניה לחומר חקירה ולדו"ח סודי שסומן מב/1.

שני הצדדים טענו בהרחבה ותוך הפניה לאסמכתאות, המבקשים - באשר לזכותם הדוחקת וכבדת המשקל בתפוס כקורבנות מהלך החיפוש והחשדות המופנים כלפי המשיב ואילו המשיבה - באשר לאינטרס הציבורי בעצם חילוטו העתידי של התפוס, שיסוכל ככל שתתקבל הבקשה והגובר על זכותם הפרטנית הנטענת של המבקשים בו.

7.         המשיב אישר את טענות המבקשים בבקשה כפי שהוגשה במתכונתה הנוכחית, על הסכום שננקב בה, וזאת בגדר תצהיר ערוך כדין עליו חתם. המשיב בחר בזכות השתיקה במהלך עיקר חקירותיו. ביחס לבקשה המתוקנת אישר, בלא תימוכין בתצהיר, כי כל הכספים שנתפסו במהלך החיפוש הינם של המבקשים.

דיון והכרעה

8.         הצדדים טענו בהרחבה לעניין המסגרת הדיונית הראויה לבקשה. עם זאת, אין ביניהם חולק של ממש באשר לזו הקבועה בסעיפים 32 ו- 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 (להלן: " פקסד"פ"). הבקשה הוגשה מכוח סעיף 34 לפקסד"פ ואילו המשיבה נסמכה רבות במהלך הדיון על סעיף 32 לפקסד"פ שזו לשונו:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה...".

סעיף 34 לפקסד"פ קובע כי:

" ... על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ ימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שיקבעו בצו".

המשיבה הפנתה כי מהלך חילוט התפוס העתידי אליו כוונתה, אינו מוגבל לרציונל המפורש הקבוע בהוראות סעיף 32 לפקסד"פ, אלא אפשרי גם מכח הוראות החוק. דומה כי גם בהקשר זה אין חולק בין הצדדים, כך שלא ארחיב בעניין.

9.         הצדדים הציגו ראיות לכאורה ברף ובעוצמה המאפשרים העדפת זכותם של שולחי המבקשים 1-9  כתובעי זכות בתפוס ולאלתר וזאת חלף דחיית בירור עניינם למשך זמן רב על בסיס תשתית ראייתית אחרת אין.

התרשמתי כי המכלול הייחודי של נסיבות וראיות כפי שהוצג, אינו מצדיק דחיית בירור עניינם החריג והדוחק של שולחי המבקשים והנסמכים על שולחנם. מסכת הראיות שהוצגה מאפשרת העדפת גרסת המבקשים כבר כעת, כמשכנעת ברוב יתר מסברותיה המרוחקות של המבקשת.